זלמן סמסונוב


הבן השלישי זלמן (ג'אמע) עבר להתגורר בזכרון יעקב משנשא לאישה את מרים ניידרמן בת המקום. הוא התבלט מיד בסביבתו בחריפות שכלו, בשנינותו, בעדנת הליכותיו ובלבושו בו נהג להקפיד. לא ארכו הימים עד שהתברר לכל יושרו האישי והציבורי עד כדי יקוב הדין את ההר, דבר שלא התקבל בברכה על ידי פרנסי המושבה ועסקניה.

אל אופיו המעודן הצטרף חוש מוסיקלי שהתבטא בקולו הערב. הוא היה ידוע בליצנותו בין כל מכריו. זלמן הצטיין בחדות לשונו, ואוי למי שנתקל בה. הוא נבחר למה שנקרא אז "ועד המושבה" אך כהונתו לא האריכה ימים. הוא התפטר בטענה שחבריו לועד אינם מנהלים את עניני המושבה כפי שצריך. הוא חלק לכל אחד מחברי הועד את שבחיו בפניו, דבר שלא נשכח לו עד מותו. זלמן היה גם מנהל החשבונות של הכלבו של המושבה בו נרכשו מצרכים וציוד חקלאי. עמנואל הבן סיכם קוים לדמות זלמן אביו: "אבי היה אדם עם חוש הומור, דבק בעקרונותיו וביושרו, ישר דרך עם הבריות וקפדן".

האמא מרים בחרה להיות אשת איכר וסרבה להמשיך את לימודיה בפריז. מוריה ניבאו לה עתיד מזהיר בהיותה תלמידה מצטיינת, אך היא נשאה וילדה שמונה ילדים (אבנר ודן נפטרו בילדותם). היא הייתה סמל לחריצות על אף נכותה. זלמן נפטר ממחלת ריאות בגיל ארבעים ואחת, ולאחר מותו כלכלה וחינכה מרים את ילדיה כמעט בכוחות עצמה. בכור הבנים, עמנואל, אז בן שתים עשרה שנים, נאלץ לעזוב את לימודיו בביה"ס, כדי לעזור לאמו בכל עבודות המשק והבית. הוא היה כאב לאחיו הצעירים. שלא כמו זלמן, זכתה מרים לראות נחת מבנותיה, בניה ונכדיה.


זכרונות מפי הנכדה פנינה:

אמי הייתה מספרת שהדוד זלמן בילה הרבה בחדרה. הוא היה לה למקור שמחה וצחוק בהיותו ליצן גדול. אמי ואבי יעקב התגוררו עם החמות, בבית שבנה האב אריה לייב. חייה בבית חמותה לא היו קלים בשנים הראשונות לנישואיה, וסבלה היה רב. הדוד זלמן היה פיקח והבין את מצבה של אמי, ולכן השתדל להצחיקה בהלצותיו , כדי שתשכח מצרותיה. קל להבין מדוע ראתה בו ידיד כה קרוב לה.
מהלצותיו של זלמן נהנו גם האחרים. לא פעם סבבו אותו האנשים כדי להאזין לבדיחותיו. פעם נסע דוד זלמן ליפו. תל אביב לא נוסדה עדין. הוא הגיע למלון הורביץ המפורסם אז, בדיוק כששטפו את הרצפה. מה עשה? לקח כסא נדנדה, העמידו על השולחן והתיישב עליו להנאתו. בא יהודי שני ליצן גם הוא, טויסטר מטבריה, ראה את הדוד זלמן מתנדנד, לא חכה הרבה והעלה גם הוא כסא על השולחן והצטרף לנדנודים. הם עשו הכרה מעל השולחנות, ומיד החלו בשורה ארוכה של בדיחות והלצות, כשאנשי המלון מצטופפים סביב ומתפקעים מצחוק.
את חוש ההומור ירשו שלושה מבין ילדיו: שושנה, משה ואריה.



לעץ המשפחה של זלמן

חזור: יוסף סמסונוב הבא: אהרון סמסונוב